פסק-דין חלקי בתיק ת"א 409-07

(בשאלת החבות)

כללי

1. יורם אברהם, מנהל תחנת תידלוק, נפגע בדליקה שפרצה בתחנה של רשת "פז" (תחנת "פלורנטין" שברחוב הרצל 116 בת"א), ביום 11.6.2000, בשעות הצהריים. הארוע התרחש בעת שנציגי חב' "פז", יחד עם נהג מיכלית שנשלח ע"י חב' ההובלה "ח.ל.ד", עסקו בשאיבת דלק מהול ממיכלים תת-קרקעיים שבתחנה אל המיכלית. בהעדר פיקוח על כמות הדלק הזורמת לתוך המיכלית, פרץ דלק רב החוצה מפתח שבגג המיכלית, וגלש במורד המיכלית אל רצפת התחנה, ובשיפוע התחנה לכיוון רחוב סלמה. בתוך זמן קצר - וכפי שתיאר התובע - "נשמע פיצוץ עצום, כדור אש ענק מילא את חלל מתחם התחנה; אני נפצעתי, ראיתי את הנהג מתלקח, ניסיתי לעזור לו... הרגשתי שאני פצוע קשה, העובד שלי הכניס אותי לתוך מכונית והסיע אותי עצמאית לבי"ח וולפסון" (ס' 38 לתצהיר התובע).

2. התובע עתר לחייב את הנתבעים בנזקיו: הנתבעת 1 -- כבעלת הרשת וספקית הדלק, וכמי שלטענתו "ניהלה" את הטיפול בארוע המיהול. הנתבע 2 -- ראש צוות הטכנאים בפז, אשר שיגר לטיפול בארוע את הטכנאי מר מרדכי שחר (נתבע 5), ולאחריו את הטכנאי מר חנוך מרקוביץ (נתבע 6). הנתבע 3 שימש באותה עת כמנהל מחלקת הבטיחות בפז. הנתבע 4 היה מנהל מכירות אזורי בפז, ואיש הקשר עם תחנת התידלוק. הנתבעת 8 - הזכיינית להפעלת תחנת התידלוק ומחזיקת המקרקעין (ונתבעת 9 כמבטחת). נתבעים 10-11 הם בעלי המניות בחברה הזכיינית. הנתבעת 12 היא חברה להובלת דלק, ששלחה לתחנה את נהג המיכלית (מר יעקב אביטן ז"ל), (ומבטחתה היא הנתבעת 13). הנתבעת 7 נמחקה בהחלטה מיום 2.12.2007.

3. נתבעת 13 נתבעה גם בעילה לפי חוק הפלת"ד. יאמר מייד: הארוע אינו בבחינת "תאונת דרכים" כהגדרתו לפי חוק זה. מיכלית הדלק דממה בארוע, ומנועה לא פעל (ר' למשל עדותו של המומחה חן גרציאני רפאל - פ' ע' 134 ש' 8-7; עדותו של מר זיאד אבו שנדי - פ' ע' 230 ש' 23-21; עדותו של רשף יעקב מור - פ' ע' 99 ש' 23). משאבת המיכלית לא הופעלה לשאיבת הדלק המהול ובמקומה הופעלה משאבה חיצונית (ר' למשל ס' 11 לתצהיר חנוך מרקוביץ'; ס' 3.4 לחוו"ד חוקר השריפות דניאל לוין; ס' 3 לחוו"ד של מהנדס הרכב דוד נמרי; עדותו של מר מימון - פ' ע' 171 ש' 12; עדותו של מר חנוך מרקוביץ - פ' ע' 47 ש' 8-7; עדותו של המומחה חן גרציאני - פ' ע' 134 ש' 13-11; עדותו של רשף יעקב מור - פ' ע' 85 ש' 30 עד ע' 86 ש' 1). הדלק שניצת בארוע לא שימש לצורך נסיעת המיכלית. התובע גם לא היה בעליה או בירידה מן המיכלית, ולא בא עמה במגע כאשר ניזוק. אכן, המיכלית לא פעלה במקרה דנא כ"רכב מנועי", ולא שימשה למטרות תחבורתיות. ממילא אין תחולה לחוק הפלת"ד (השוו: רע"א 5099/08 נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (4.2.2009) בפסקה 8 לפסה"ד של כב' המשנה לנשיאה הש' א' ריבלין). על כן, התביעה כנגד הנתבעת 13 (בכובעה כמבטחת לפי חוק הפלת"ד) - נדחית.

4. מכח החלטה קודמת פוצל הדיון בין החבות לנזק. הצדדים הגישו ראיותיהם (בשאלת החבות): מטעם התובע הצהיר הוא עצמו (תצהיר ותצהיר משלים). התובע לא הגיש חוות דעת מומחית. מטעם נתבעים 6-1 הצהירו מר איתי כהן ומר חנוך מרקוביץ. כן הוגשו הודעותיו של מר גרשון קידר במשטרה כתצהיר עדות ראשית (ר' פ' ע' 153 ש' 25-18). בנוסף זימנו להעיד את הנתבע 10, מר גד שפירא, והוגשה הודעתו במשטרה (ר' פ' ע' 178 ש' 14-7 וכן החלטה בפ' ע' 184). הנתבעים 6-1 הגישו את חוות דעתו של חוקר השריפות מר דניאל לוין, וזימנו להעיד את רשף יעקב מור, שחקר את הארוע מטעם עירית ת"א. מטעם נתבעים 11-8 הוגשו תצהיריהם של מיכאל וינקלר והודעתו במשטרה, זיאד אבו שנדי והודעותיו במשטרה, וחוות דעתו של מהנדס החשמל אשר סלוצקי. מטעם נתבעות 13-12 הצהיר מר מימון דהן, מנכ"ל, והוגשה חוות דעת מומחית של מר חן גרציאני רפאל. נתבעות 13-12 זימנו לעדות את סנ"צ רן שלף, שחקר את נסיבות הדליקה כראש היחידה לחקירת הצתות במז"פ במשטרה. כן זימנו לעדות את מר רזי ספורי, שוטף מכוניות בתחנה, והוגשה הודעתו במשטרה. הנתבעת 13 הגישה את חוות דעתו של מהנדס הרכב דוד נמרי (בעילה לפי חוק הפלת"ד). כל העדים והמומחים נחקרו בפני. ב"כ הצדדים סיכמו בכתב.

5. השאלה המרכזית בפן החבות נסבה על בירור נסיבות האירוע: מה גרם לפרוץ הדליקה? המומחים שחקרו את סיבת הדליקה תמימי דעים כי האדים שהיתמרו בצהרי היום משפך הדלק, ניצתו וגרמו לבעירה עזה. אף אין מחלוקת ביניהם, כי לא ניתן לקבוע בוודאות ובאופן חד-משמעי, מה מקורו של ה"ניצוץ" שהוביל להתלקחות אדי הדלק. יחד עם זאת, מן התשתית הראייתית שתנותח להלן עולה אפשרות סבירה כי מחולל השריפה הוא רובה הקיטור, אשר נמצא בזירת הארוע במרכז שפך הדלק. להלן אנתח את העדויות הרלבנטיות לקביעת הממצאים בשאלת נסיבות הדליקה. לאחר מכן אבחן את שאלת אחריותם של הגורמים המעורבים בפרשה.

מה גרם לדליקה?

6. מנהל מח' הבטיחות ב"פז", מר גרשון קידר, ערך תחקיר של הארוע, וסיכם את ממצאיו ב"דו"ח בדיקת ארוע דליקת מיכלית בתחנת פז פלורנטין 11.6.2000" (צורף בע' 73 בחוו"ד של רשף יעקב מור). תמצית הארוע, כמתואר בדו"ח, זכתה לגיבוי ראייתי בהליך זה בחלקיה העיקריים. היא מאפשרת להבין את רצף הארועים, כדלקמן (בע' 2-1 לדו"ח):

"מיכלית אחודה של חברת חל"ד (6341) הנהוגה בידי אביטן יעקב בנפח כולל של 25,000 ליטרים לתחנת פלורנטין אספקה כדלקמן...

תוך כדי פריקת המוצרים למיכלי התחנה התברר לנהג כי טעה והזרים סולר למיכל הבנזין 96 אוקטן.

כנהוג ועל פי הוראות החברה - דווחו על הארוע הגורמים המטפלים במקרי מיהול כגון הנ"ל. עם הגעת אנשי פז לתחנה, החלה פעולת שאיבת הבנזין המהול בסולר מתוך המיכל התת קרקעי היעודי לבנזין 96 חזרה למיכלית.

בשל תקלה, לא צלחה פעולת השאיבה ע"י המשאבה המורכבת באותה מיכלית. הוחלט ע"י טכנאי החברה בהתייעצות עם ראש צוות שרות ותחזוקה לבצע שינויי צנרת קלים במשאבת הדלק המותקנת במיכל שבו ארע המיהול ולנצל אמצעי שאיבה זה להעברת הדלק המהול חזרה למיכלית.

נשאבו כ- 8,000 ליטרים מתוך המיכל חזרה לתא מס' 4 של המיכלית בפיקוחו של נהג המיכלית שהשגיח על שלבי המילוי וקצבו תוך הקפדה שלא תתרחש גלישה של הדלק מתוך התא המתמלא.

במהלך שלב זה של השאיבה עלה וירד נהג המיכלית מספר פעמים לחלקה העליון של המיכלית ושלב מילוי התא הזה עבר ללא תקלות.

בעת השאיבה למילוי תא מס' 5 חזרה הפעילות הנ"ל על עצמה. אולם בשלב זה טעה נהג המיכלית בשיקול דעתו והערכתו לגבי יתרת הנפח הפנוי בתא המתמלא ולכן התרחשה בתא זה תופעה של מילוי יתר, שמשמעותה גלישה מפתח תא מס' 5. הגלישה הציפה את החלק העליון של המיכלית והמשיכה אל מחוץ למיכלית... לכשהבחינו בגלישה - הופסקה מיידית פעולת השאיבה ע"י הפסקת הזרם למשאבה הטבולה במיכל.

ננקטו מייד הצעדים הבאים:

·         טכנאי חב' פז רץ לכיוון רח' סלמה לעצור תנועת כלי רכב מחשש שהבנזין יגלוש עד הכביש.

·         נהג המיכלית טיפס על גבה לסגור את הברז למלוי ולסגור את מכסה התא הגולש.